רוזנפלד נ' שומרה חב' לביטוח בע"מ

פסק דין

עניינה של התביעה זו הינו תאונת דרכים שהתרחשה בפתח תקוה ביום 21/3/2010.

לטענת התובעת, הנתבע פגע עם רכבו ברכבה מאחור שעה שעצרה את רכבה לפני פניה ימינה.

הנתבעת 2, חברת הביטוח טענה כי לגרסת הנתבע פגע בו רכב מאחור והדף אותו אל רכבה של התובעת ולכן אין אשמה במקרה זה.

כמו כן טענה לחוסר שיתוף פעולה של הנתבע 1, דבר המעניק לה פטור מחבות לפי סעיפים 22 עד 24 לחוק חוזה הביטוח בשילוב עם סעיף 68 לאותו חוק.

הנתבע עצמו לא התייצב לדיון ומתברר שגם חברת הביטוח לא הצליחה לאתרו.

נוכח האמור לעיל, וכאשר מול בימ"ש נמצאת רק גרסת התובעת שמכחישה את טענות הנתבע וטוענת כי לא היה כל רכב מאחוריו בזמן התאונה שהדף אותו אל רכבה וכמו כן הציגה פתק שנכתב באותו מעמד על ידי הנתבע ובו לא נזכרת שום הדיפה של רכב, יש מקום לקבל גרסה זו.

הודעת טלפונית שמסר הנתבע לחברת הביטוח וכן דוח שמאי שהוצג שמפרט פגיעות הן בחלק האחורי של רכבו של הנתבע והן בחלק הקדמי שלו, אין בהם כדי להוות ראיות מספיקות להעדר אשמה מצד הנתבע שכן ההודעה הטלפונית אין די בה כל עוד לא מגיע הנתבע ומוסר את גרסתו ואילו הפגיעה בחלק האחורי של רכבו יכולה הייתה להיגרם גם בהזדמנות אחרת.

באשר לטענת חברת הביטוח כי היא פטורה מחבות במקרה זה נוכח הוראות סעיף 68 לחוק חוזה הביטוח הקובע כי טענה שהמבטח יכול לטעון כלפי המבוטח תעמוד לו כלפי צד שלישי, הרי סעיף 24 לחוק חוזה הביטוח קובע כי אם לא קיים המבוטח אחת מהחובות הקבועות בסעיפים 22 ו-23 לחוק חוזה הביטוח, וקיום חובה זו היה מ אפשר למבטח להקטין חבותו, אין הוא חייב בתגמולי ביטוח אלא במידה שהיה חייב בהם אילו קויימה החובה, וזאת בסייג אחד שאי הקיום או האיחור לא מנעו מהמבטח בירור חבותו ולא הכבידו על הבירור.

באשר לשאלה העקרונית אם יש באי הודעת המבוטח כדי לפטור את המבטח מחבותו, מקובלת הדיעה כי אין בסעיף 24 לחוק חוזה הביטוח כדי לשלול את חבות חברת הביטוח באופן מוחלט.

בין השיקולים שעל בימ"ש לשקול במקרים כגון דא, נמצאים השיקולים האם נקט המבטח בצעדים מספיקים על מנת לקבל מהמבוטח את המידע הדרוש לו והאם יש בידי המבטח כלים ואפשרויות נוספות לבירור החבות והאם אי קיום חובת המבוטח מנעה מהמבטח את בירור החבות או הכבידה על הבירור.

בענייננו, שמעתי מנציג חברת הביטוח כי ניסה להשיג את המבוטח טלפונית וגם כתב אליו מכתבים אך לא נענה וגם לא הצליח להשיגו בטלפון.

סבורני כי בידי חברת הביטוח אמצעים נוספים על מנת לאתר את המבוטח ובהם איתור כתובתו באמצעות משרד הפנים וכן איתורו באמצעות חוקר, פעולות שחברות ביטוח יודעות לבצע כדבר שבשגרה, אך במקרה זה לא נעשו.

אילו הייתה חברת הביטוח מבצעת את הפעולות הנ"ל ועושה מאמץ סביר לאיתור המבוטח, יכולה הייתה לברר את החבות, להעלות טענותיה וגם לגרום לכך שהמבוטח יתייצב לדיון היום אך כאשר לא נעשו המאמצים הנ"ל על ידה, יש לקבוע כי לא נתקיימו התנאים המקדמיים לשלילת חבותה של חברת הביטוח וגם לא להפחתת חבותה.

בנסיבות אלה יש מקום לקבל את התביעה.

נזקי התובעת מסתכמים בעלות תיקון הרכב בסך 4,196 ₪ ובשכר טרחת השמאי בסך 595 ₪ ובסך הכל 4,791 ₪ ואני מחייב את הנתבעת 2 לשלם לתובעת את הסך של 4,791 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1/4/2010 וכן 300 ₪ הוצאות משפט.

ניתנה והודעה היום ט"ו כסלו תשע"א, 22/11/2010 במעמד הנוכחים.

יחזקאל קינר, סגן נשיא

הוקלד על ידי: אתי מנצור התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: